רש"י על כתובות ע״ה א:ז׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור כתובות ע״ה א:ז׳
7 כׇּל מוּמִין שֶׁפּוֹסְלִין וְכוּ׳. תָּנָא: הוֹסִיפוּ עֲלֵיהֶן זֵיעָה, וְשׁוּמָא, וְרֵיחַ הַפֶּה. וְהָנֵי בְּכָהֲנֵי לָא פָּסְלִי? וְהָתְנַן: הַזָּקֵן, וְהַחוֹלֶה, וְהַמְזוֹהָם. וּתְנַן: מוּמִין אֵלּוּ, בֵּין קְבוּעִין בֵּין עוֹבְרִין — פְּסוּלִין בָּאָדָם.
פירוש רש"י על כתובות ע״ה א:ז׳
7 הוסיפו עליהם - בנשים שאין בכהנים:
8 זיעה - זועה תמיד:
9 שומא - וורוא"ה וירוא"ה: יבלת :
10 הזקן והחולה והמזוהם - לגבי מומי בהמה תנן וקס"ד זיעה וריח הפה דאדם בכלל מזוהם: